לבחור להיות מורה

אז מה את עושה בחיים?

אני מורה.

בשנים הראשונות, כשסיפרתי שאני מורה, הייתה קצת מתכווצת לי הבטן.

תמיד הרגשתי צורך להוסיף שאני גם לומדת לתואר שני ושאני עובדת עם נוער על הרצף האוטיסטי.

אולי מתוך צורך להוכיח שאני חכמה, שיש לי יכולות, שאני עושה משהו חשוב.

כשהיו שומעים שאני עוסקת בחינוך מיוחד, מיד אמרו לי ״וואו, קשה״. איזו שליחות.

אבל כשהייתי אומרת ״מורה״, בלי הרחבה- השיחה הייתה מסתיימת בשתיקה.

הרבה אנשים הרימו גבה, כשבחרתי ללכת ללמוד הוראה. רובם שאלו- ״אבל למה? את יכולה לעבוד בהיי טק, את יכולה להרוויח כסף, את יכולה לעבוד בעבודה במעמד יותר נחשב״. הכי עצוב היה לי, לשמוע את זה מאנשי חינוך, שמניסיונם רב השנים ניסו לגרום לי להבין שהמערכת קשה, שהשכר לא מתגמל, שאולי כדאי שאחשוב שוב. אבל אני, בעקשנותי, וכנצר לשושלת אנשי חינוך ארוכת שנים, החלטתי לצנזר את רעשי הרקע ולעשות מה שהלב שלי אומר לי- ללכת לעבוד עם ילדים ונוער, לגעת בלבבות, להשפיע על אחרים.

וכך, התחלתי ללמוד הוראה ובהמשך גם לחנך כיתות תקשורת, של נערים ונערות המאובחנים על הרצף האוטיסטי. אני לא אשכח שבסוף שנה העלנו מופע מוזיקלי של התלמידים. בסוף המופע, אבא שלי ניגש אליי בעיניים דומעות, חיבק אותי חזק ואמר לי "אני כל כך גאה בך!". אני חושבת שמאותו הרגע שיחררתי את הכיווץ בבטן. קיבלתי את ההכרה שאני עושה עבודה משמעותית, לא פשוטה, מאתגרת אבל מלאת סיפוק ועשייה חברתית.

ולמה אני מספרת לכם את כל זה?

כי אני רוצה, שכשהילד שלכם יספר לכם שהוא רוצה להיות מורה, לא תצחקו במבוכה או תנסו להוביל אותו לקבל החלטה אחרת.כי אני רוצה שתהיה לגיטימציה ללכת ללמוד הוראה כבר בתואר הראשון, כבחירה ראשונית, ולא רק אחרי שנים של שחיקה בעבודה שיש בה אולי כסף או מעמד אבל לא תעורר בהם רגש, ורק אז יפנו לתכניות הסבה להוראה.

כי אני רוצה שתשמחו מזה, שתתגאו בזה.

אין ספק שיש מה לשפר במערכת החינוך. אבל השינוי צריך להעשות על ידי אנשים מוכשרים, בעלי חזון, שמרגישים את השטח- אבל גם יודעים להוביל תהליכים במערכת. נכון, המערכת לפעמים מקשה.

אבל המערכת גם צמאה ליזמות, ליצירתיות, לרוח עשייה - וכל אלו מתקיימים בבתי ספר רבים ברחבי הארץ.

בחדרי המורים יש הון אנושי מדהים שעושה את המיטב לייצר חינוך איכותי ומשמעותי. אנשים שמקדישים את חייהם לעיצוב דמות הבוגר בחברה הישראלית, אנשים שרוצים לגרום לילדים לראות את החוזקות שלהם, אנשים שירתמו את שותפים רבים בקהילה לעשיית טוב ולהראות לילדים ולנוער שיש בידם להשפיע. נכון, אנחנו לא חפים מטעויות. אבל טעויות נעשות כשעושים את... ולא כשמדברים על...

אני מור,

מורה גאה! וכבר לא מתכווצת לי הבטן!

אוהבת את העבודה שלי ומאמינה שלהיות מורה זו עבודה מדהימה ומצמיחה.

ומה אתכם? גאים להיות מורים?

לפעמים עוד מתכווצת לכם הבטן?